בבוקר קמתי סובל,
מכאב בוריד ההיד שלפני שבוע החל ;
ולא מנוזל הכימי השטני של העולם,
אלא מדי שלי המלא במחשבות על אותו האדם.
כנראה שבעורקיי אין כבר מעבר
לשחור דמי שזוהם מהקשר האחרון שנגמר.
יכול להיות שגופי כבר עייף
מאותו צורך מקולל לכתוב הכל על הדף.
אבל בשיריי אין כל ביטוי למחשבותיי האמיתיות,
אלא רק ענפים נוספים הגדלים ללא פירות.
נראה שכל זה קרה - כי לכתוב ביד ימין אינני יכול,
וחבל שהכאב שהיה לי בבוקר - היה ביד שמאל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.