|
מצבה מאבן
פרחים מסביב
אני בדרכי לגן עדן
מוות באמצע האביב
הדמעות של אמא
שוטפות את הקבר
והעצב של אבא
מורגש מכל עבר
בזמן ההלוויה
כשהכל עוד פתוח
הבעתי משאלה
שחלפה עם הרוח
עדיין ילדונת
עוד לא ראיתי עולם
והנה אני כאן
נפרדת מכולם
מוות אל תקח אותי מכאן
לארץ ממנה לא אחזור
שונאת את המולדת
אבל לא מוכנה לעבור
איך אתרגל
לסביבה חדשה
עצמות וגופות
אדמה יבשה |
|
|
טל מוסרי.
אה, בעצם הוא
כן.
שיט.
(מתוך, "עוד
ועוד אישים שלא
היו יהודים",
הוצאת מערבל
בטון 2003) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.