יסמין אליאן / לקט |
אין ברירה,
זהות אחרת.
וכל המילים
ההיוליות
אותי לא ישיבו
תומתי אבדה,
ברגעים,
שבין הכעס
לאמונה-
הכחשה.
ובאין אמונה,
היש מחילה
לשאלה המדממת
בלי תיאורים נכספים
רק אמת מרה,
ובריחה, אחת,
גדולה
וכשהגלגלים רועשים
השקט מייחל.
פתיתי השלג
שבים,
ומזכירים לי
לכאוב.
את הפלא,
לשוב לקסם,
לזכור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|