יובל בן בסט / התקווה |
התחלתי ללכת, עוד מעט ארוץ.
אני מרגיש שנולדתי מחדש
מהפודרה של שבטה והבוץ של רמת הגולן.
את ילדת אותי מחדש
מאסלה מסריחה, מדמעה שקופה.
ועכשיו קצת עוצרים לנוח, לפני קו הסיום.
מסתכל לאחור, חברים ישנים - עכשיו כולם מלח.
החורף השלישי מתחיל
תודה לך, תודה על הכל.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|