הסכמת
להיות יפה,
גיבור משני, מוזה שלווה.
בחרתי עצבות, כתבתי
איך הלילה עושים אהבה.
ערן מצטט
אותי, כואב את המילים,
צופה סובייקטיבי, מיועד
לאלתר עלי ועלייך שירים
לחרוז שאשאר לבד.
לחזור אל המיתולוגית
לשוב לבית הורי.
מוזר איך ערן, חברך
מיטיב לכתוב עלי -
הוא מקנא ביופי
שאני מוצאת בך,
וממהר לכתוב שירים.
לא יכולתי לנסח
זאת יותר טוב
בעצמי;
אהבתנו נתונה
לאנשים אחרים
28 בנובמבר, 16:00
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|