איך הזמן עובר, כמו מטוס סילון, אני חושב שהזמן טס יותר מדי
מהר בשבילי לקלוט את כל הדברים הסובבים אותי.
אני מנסה, מנסה כמעט ללא הצלחה לאסוף את כל החלקים שבורחים לי
בין הידיים, בורחים ואיתם הזיכרונות שאמורים היו להישמר אצלי
בלב.
אם היו נותנים לי לבקש דבר אחד, הייתי מבקש את היכולת לאסוף את
כל הדברים שקורים סביבי ואיתם את הזיכרונות שנעלמו.
עם זכרונות אלו גם נעלמים הזיכרונות הישנים שהיו חקוקים
וחרוטים בליבי ובמוחי... הלוואי שאותם היו נותנים לי להציל, כי
אותם זכרונות מתוקים הם אלו שמזכירים לי למה אני קם בבוקר.
אז הנה בקשה, התוכל לגרום לי גם לזכור את הזכרונות הישנים
והטובים שאותם אני אוהב ושומר, וגם את הזכרונות החדשים שאותם
ברצוני לגלות ולחקור. |
