היה חושך. ולפתע נדלק האור. ככה פתאום. אף אחד לא התפלא, בגלל
שמישהו עמד ליד המתג של החשמל ונראה הגיוני שהוא פשוט לחץ
עליו.
היה מבול. ולפתע יצאה שמש. ככה פתאום. אף אחד לא התפלא, בגלל
שככה זה בעונה הזו של השנה, זה הגיוני כזה.
היה דיכאון. ולפתע נהיה אושר. כולם התפלאו, אף אחד לא הבין,
חלק חשבו שזה זמני, אחרים חשבו שזו הצגה, יש שהתעלמו מכך או
התרחקו.
למה אף אחד לא מבין שמישהו לחץ על המתג החשמלי והדליק בי אור?
למה אף אחד לא מבין שהיתה סערה שהוציאה את השמש שבי החוצה? למה
אף אחד לא מאושר בשבילי שסוף כל סוף אני מאושרת וטוב לי? עד
שהגעתי לרמה כזו של שלווה, שאני רוצה לחלוק עם אחרים, אין לי
עם מי לחלוק אותה.
-לי, שמאושרת לבד, ומחפשת מישהו לחלוק עימו את אושרה- |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.