חסרות לי כמה תמונות בזיכרון, כדי לפתור את חידת חיי.
כבר אחד עשר חודש שאני, "עובדת" ו"מחפשת" בין שבילי חיי, אבל,
יש משהו שנכנס לקופסא אטומה שלא רוצה להחשף, שמפחד לצאת.ואני
חושבת לתומי:"אם סימן קריאה אומר מחשבה" אזי, היכן המפתח בו
אפתח את הקופסא? המפתח לחידת חיי?
חסרות לי כמה חוויות ילדות, כדי להבין את מהלכיי בשנות חיי,
אבל, אותן החויות שמובילות לצד השני במבוך חיי, סגורות בקופסא
אטומה...
קופסא אטומה ששומרת על שפיותי, כמו דואגת שלא אמצא את סודות
חיי העמוקים.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.