|
שובר את הגולגולת
קורע נימים
מרסק את המוח לאלפי רסיסים
הדם ניתז על הקיר מאחור
רסיסים של הקיר עפים אל האור
נופל על ברכיי
מפיל ת'אקדח
שובר את האף
וחושך נשאר.
קולות מהדהדים
אורות זוהרים
מלאכים לבנים
את נשמתי אוחזים.
עף לשמים בטיסה מהירה
מסתכל על כל החרא שנשאר בעולם
ואומר לעצמי, כמה טוב שנגמר. |
|
|
"מנופף בי שירי
כקצה זנבו של
כלב שוטה,
מכשכש במכחול
רגשותי,
מתפלש
ביצרי"...
באמת,
לפעמים אני ממש
נשפכת
מארס-פואטיקה !
צפיחית בדבש
בת - ים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.