קראו לה אפרת. היא תמיד ידעה מה היא רוצה, ותמיד הצליחה להשיג
דברים אלו.
היא הייתה יפה: היו לה עיניים שחורות פחם, ושער ארוך שחור
בוהק.
כולם אהבו אותה: היא הייתה מלכה, מכושפת, מסתורית - לא דיברה
הרבה, רק כשהייתה מוכרחה.
בעלת סוד, שאף אחד לא ידע, אפילו לא הוריה, וחברותיה הטובות
ביותר.
ידענו שיש משהו שהיא מסתירה רק בשלבים מאוחרים יותר, ואנחנו
מצטערים עד היום שלא שאלנו יותר שאלות, אם היינו מתעניינים
יותר זה לא היה קורה.
מה שבטוח, תמיד נזכור אותה כמיסתורית, מיוחדת, יחידה במינה,
ולפעמים ננסה להבין אותה, למרות שתמיד ישארו חלקים ריקים, כמו
מדינות שלא ידענו את שמן, משורטטות במה שמקיף אותן.
רק אם יכולנו להחזיר את הזמן אחורה...

הלכנו להלוויה, זה היה קשה אבל רצינו לתת לה את טיפת הכבוד
האחרון, להפרד ממנה.
הרגשנו שזה רק חלום, ושעוד מעט יבואו ויעירו אותנו, והכל ימשך
כרגיל.
אבל זה לא קרה, חיכינו לרגע הזה כל כך והוא לא הגיע, היינו
פשוט צריכים להשלים עם המציאות, למרות שהיא הייתה קשה.

בפעם הראשונה בחיינו ראינו את הוריה. הם לא נראו עצובים, הייתה
להם נימת אדישות מוגזמת.

התחלנו במאמץ הבלתי אפשרי - לשכוח אותה. התחלנו ללכת למסיבות,
אבל זה לא עזר, ולא נתן לנו כלום בעניין.
לאף אחד שממש הכיר אותה, לא היה כבר עניין בכלום מאז שהיא קפצה
והפיצה את הרעל באוויר.
איבדנו את עצמנו במציאות חדשה, שונה, שעוד לא היכרנו. התחלנו
לחשוב בצורה שעוד לא חשבנו, וגם לא תיארנו שנחשוב כך, דברים
שניסינו להמנע מהם חדרו לראש שלנו כמו כלום.
תמיד חשבנו שלכאן זה לא יגיע, כאן זה מקום טוב, עד שזה הגיע
והכל נשבר. כל מה שבנינו בראש נהרס והשתנה.
הדעות שלנו על העיירה השתנו דרסטית. כבר לא חשבנו שהמקום טוב,
וחלמנו על היום שבו נעזוב, ונשאיר את כל העבר מאחור.

התחלנו להכנס לתוך הראש שלה, למחשבות, חשבנו על מה שהיא חשבה
תמיד - לפחות כך חשבנו... וככל שהיינו בטוחים שאנחנו מתקרבים
אל הסוד, הוא רק התרחק.

לבסוף הבנו שלעולם לא נדע מה היה הסוד, ומה היא הסתירה כל
השנים, ולמה היה לה כל כך רע, עד כדי כך שסיימה את חייה. אבל
כל זה לא משנה כבר. מה שחשוב עכשיו שהיא הייתה נערה, מיוחדת,
ושקראנו לה, ותמיד נקרא לה לצאת ולהפתח מכל הסודיות והמסתוריות
שבתוכם היא תישאר כלואה לעד...

ורק כשזה מגיע אליכם אתם מבינים איזו משמעות יש לחיים, וכמה
שהמציאות יכולה להיות קשה, ובזמן שאתם חיים את חייכם בשלווה -
יש מישהו שעומד על החבל הכל כך דק בין מוות לחיים, וצועק ללא
קול לעזרה, ובוכה, ומבקש חיים אחרים, מציאות אחרת. מבקש שמישהו
יקשיב, רק קצת, כי גם לו יש סוד, הוא רוצה להפתח ולספר את
הסיפור שלו למישהו שרק יקשיב לו...




(הייתי מושפעת מסרט אחד וממשהו שקרה לי)

יש לי המשך אני רק צריכה להעלות אותו לכאן :]