ורד זיסו / יניקה |
כשהשמש תשקע
והצללים שוב יעטפו אותי
נשמתי תחפש את זו שלך.
היא תצא ותגשש אי שם מבין האפלה
בעיוורון מוחלט -מגששת וממששת
נופלת ונחבלת.
לבסוף כשתמצא את נשמתך היא תתקפל
לכדי כדור קטן ומכורבל, תתחבא בכיס הגדול שבנשמתך
כמו קנגורו קטן.
היא תתחמם ותשאב מנשמתך את כל האנרגיה
שרק תוכל להשיג, עד שיכאב...
לאט לאט היא שוב תציץ, תוציא ראש קטנטן
מבין החמימות העוברית
אל אוויר העולם
תתנתק ותוולד לעולם מלא אור
מחדש.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|