|
כשהשמש תשקע
והצללים שוב יעטפו אותי
נשמתי תחפש את זו שלך.
היא תצא ותגשש אי שם מבין האפלה
בעיוורון מוחלט -מגששת וממששת
נופלת ונחבלת.
לבסוף כשתמצא את נשמתך היא תתקפל
לכדי כדור קטן ומכורבל, תתחבא בכיס הגדול שבנשמתך
כמו קנגורו קטן.
היא תתחמם ותשאב מנשמתך את כל האנרגיה
שרק תוכל להשיג, עד שיכאב...
לאט לאט היא שוב תציץ, תוציא ראש קטנטן
מבין החמימות העוברית
אל אוויר העולם
תתנתק ותוולד לעולם מלא אור
מחדש. |
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.