נדב רוגל / שיר לאהובתי |
יום יבוא ואוהב אותך כל כך, כל כך כמו שאת תאהבי אותי.
ומשהו פשוט אומר לי שזה לא רחוק, זה לא כל כך רחוק.
ואולי כבר נפגשנו,
אולי אנחנו מכירים,
אולי רק החלפנו מבטים...
אני פשוט כבר כמעט מרגיש את השמחה הזו כשאת כאן איתי.
זה עושה אותי עצוב. עצוב-שמח.
ואם אכן את מישהי שאני מכיר, אז מי את?
בואי ותגידי לי שזו את. בואי עוד הלילה.
בואי עכשיו. בבקשה.
אני כאן.
אהובתי
שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|