|
יום יבוא ואת תגיעי...
יום יבוא ואוהב אותך כל כך, כל כך כמו שאת תאהבי אותי.
ומשהו פשוט אומר לי שזה לא רחוק, זה לא כל כך רחוק.
ואולי כבר נפגשנו,
אולי אנחנו מכירים,
אולי רק החלפנו מבטים...
אני פשוט כבר כמעט מרגיש את השמחה הזו כשאת כאן איתי.
זה עושה אותי עצוב. עצוב-שמח.
ואם אכן את מישהי שאני מכיר, אז מי את?
בואי ותגידי לי שזו את. בואי עוד הלילה.
בואי עכשיו. בבקשה.
אני כאן.
אהובתי
שלי. |
|
|
כשאני דוחפת
טמפון של חברת
טמפונגן אני
מרגישה חופשיה
ומשוחררת לעשות
כל מה שאני
רוצה, אני רצה
למרחקים ארוכים,
צונחת ממגדלים
בוערים, בונה
בתים, סוללת
כבישים, מרסקת
אבנים ולוגמת
פיצוחים.
העוני בעולם
נראה לי שהוא
נעלם, השלום כבר
פה, הגלובליזציה
עושה דיזלוב
לעצמה ובכלל אני
ממש לא מדממת
כמו פיל שכרגע
ירו עליו מקנה
של טנק.
תחיה טבת בחורה
במחזור שעושה לה
נעים בכוס
ולהגזים בפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.