|
עכשיו אני שוב צוללת
במעמקים השחורים של עצמי השנייה.
מנסה לנשום קצת, לסגת-
אך טפריי החדים נתפשים בקרקעית.
הבוץ הכהה הקר
עוטף את רגליי היחפות
והזרמים העזים המלוחים
שופטים את פי- לא נותנים לי לנשום.
המערה התת- מימית שלי
נמצאת אי- שם בין הכבד ללבלב.
מן מקום קטן אך אינסופי-
בו אני טובעת כל לילה,
עת מחפשת מנוחתי.
אני מתערבלת עם בועות לוהטות-
מתגלגלת במים רוויים רגשות
הכאב הנוזלי שעוטף אותי
נספג בכל תא בגופי.
וכך, כשאני מתעוררת
יש לי מלאי עד הלילה הבא.
31.5.01 |
|
|
פינת
המתכונים
אם תעמודו חצי
שעה בגשם,
ילדים, ואפילו
בלי מעיל, זה
המתכון הבטוח
להצטננות או
אפילו דלקת
ריאות.
("וואו!!!" מצד
הילדים)
טושטוש מנסה
ללמד את הילדים
מהטעויות של
עצמ... אפצ'י... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.