|
שיכור אתה מביט ביום חדש מפציע
תאום זהה של יום אתמול
בליטוף אכזר מרקיע מעליו
את האופק הכחול
שמש ויאוש קופחים מעל ראשך
(לו רק להטו מעט פחות)
גופך עייף, צמא למיים ותקווה
ממתין, בחוסר סבלנות מובן
לתום האנחות.
ובין שמיים לערביים
בין צופת למשקע
בין תופת למכה
קול קורא מתוך האדמה:
"לך לך אל גורלך, אדם.
המתן בשקט, שיבוא לילך" |
|
|
זה לא שאני נגדם
פשוט אין לי שום
עניין, שום נושא
שיחה, שום תחום
עניין, ובעיקר
שום דבר בעדם
וזה שהם הולכים
בבגדים צבעוניים
שמים ג'ל
ודופקים אחד את
השני בתחת, זה
לא קשור ולא
מעניין אותי
ברור...
רגע, הרצל מגיע,
נדבר מחר.
בני סלע, אסיר
באשפוז,
בקטע מתוך הצ'אט
האחרון שלו בכלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.