[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ילד אבוד
/
הסבר והתנצלות

הסבר זה מתייחס לעבודותי - 'הצוק', 'פצצה', 'יום בחייו של
רפקובחלדג'. עם זאת, קריאתן אינה הכרחית ואף לא מומלצת.


באלו מכם שהשקיעו את זמנם היקר בקריאה / צפייה בעבודותי
הקודמות אשר התפרסמו בבמה, ודאי עלתה המחשבה המתבקשת. "למה
בדיוק כל הדברים שאידיוט הזה עושה מסתכמים במוות לא טבעי?".

מחשבה מצוינת. אני די בטוח שכבר חשבתם על כמה גורמים אפשריים
והגיוניים שעשוים לתת הסבר ממצה לתופעה הנ"ל. גורמים שכאלה
יכולים להיות למשל - היותי אדם חובב מוות מטבעי, פחד מהמוות
המקונן במחשבותי, או סוג של דאגה לכלל הציבור ופירסום היצירות
כחלק ממסע להגברת המודעות בציבור לנושא המוות, הרלוונטי באופן
בולט לכל אחד ואחד מאיתנו.

אינני חובב את נושא המוות ומעולם לא הייתי. חברי יעידו עלי כעל
אדם שלא יהסס ללבוש בגדים כתומים, אדומים ולבנים. כמו כן, איני
מטריד את עצמי בפחדים מפני המוות והתופעות הנלוות אליו.

בתור אינטרסנט טהור, 'דאגה לכלל הציבור' הוא מושג שאינו קיים
בשום צורה וצבע בלקסיקון המחשבתי שלי, ועל כן גם את האפשרות
השלישית יש לשלול על הסף.

מה, אם כן, הוא הגורם למוטיב זה החוזר בכל יצירותי עד כה ?

התשובה, חברים, נמצאת בתוך היצירות, מעליהן ומצדדיהן. אפשר
להגיד, במידת מה, שהתשובה היא היצירות עצמן. אם הייתי מחפש
אנלוגיה למצב אליו הגענו מתחום החקלאות, אפשר היה להגיד
שהתשובה היא עצמה המלפפון, או לחילופין, הארטישוק.

אינכם יודעים עדיין? הבה ננסה למקד את תשומת הלב להיבט מסוים
של היצירות. לא לא, אין זה אוצר המילים. גם לא התחביר, נושאי
הכתיבה, אופי הציור, או המוטיבים החוזרים. הכוונה היא לעלילה.
או, אם תרצו, להעדרה של זו.

הגורם לאלמנט המשותף לכל יצרותי, אם כך, הוא עצלנות מחשבתית
בנוגע לפיתוח העלילה. עצלנות זו גוררת אותי להבאת הסיפורים
לנקודה בה הסיפור יכול להראות כיחידה מובנה אחת מבלי להיות חסר
קוהורנטיות. אם הייתי רוצה להקביל את העניין לתחום לימודי
השחיה, הייתי אומר שאני דומה לתלמיד שחיה המתקשה להסתדר במים
העמוקים וממהר לצאת מהבריכה אפילו במקום בו אין סולם. היציאה
מהמים יותר קשה ופחות אלגנטית, אבל לפחות יצאתי מהמים.

על מנת לחדד את הנקודה, פשוט אודה באופן פומבי בחוסר היכולת
שלי לכתוב סיפור קצר בעל מסר, בעל תוכן בידורי או כל תוכן שהוא
למעשה.

לסיכום, ארצה להתנצל בפני כל הקוראים את מאמר זה ואת יצירותי
האחרות על עוגמת הנפש שגרמה לכם, בפרט אם ניסיתם להבין את
משמעות היצירה - מעשה טיפשי במיוחד מבחינתכם.

להבא אשתדל להמנע מפרסום יצירותי.

תודה ולהתראות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מותר לשלוח
לחמניה עם
שוקולד ושוקו
בשקית?




אחת שלא אוהבת
לחם!


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/6/01 11:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ילד אבוד

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה