מה קרה לנו, אני לא יודעת.
אך אני מרגישה כאילו פצעו את הנשמה שלי.
קשה לי לאסוף את השברים שנשארו מהלב שלי.
מה אוכל להגיד לך? שאני לא מרגישה חייה איתך.
שאני מרגישה מתה בתוכי. כי כל פעם שאני בוכה ונשברת, ברגע שאני
יוצאת מדלת חדרי אני חייבת להיות אדם אחר.
אף אחד לא יודע מתי אני בוכה או צוחקת.
מנותקת מהעולם, וזה קשה לי.
אני מרגישה שאתה אשליה שתתפוצץ לי בפרצוף.
אתה פעם אומר לי שאתה אוהב אותי,ופעם מנותק... ושוב אוהב.
אתה חושב שקל לאסוף את השברים ששברת את לבי?
ועוד לקחת סיכון של עוד התנפצות...
אני מרגישה על הר שבשני הצדדים נופלים.
אהבה אסורה - מסתירה קשר מכולם... אוהבת, אך לא בטוחה
שאוהבים אותה.נקרעת לבד בחדר בין השמיכות, שמלאות דמעות או
שימחה. חייבת לוותר על אמון חברותי הטובות.
לשחרר - לוותר על האהבה שיש בינינו, ולא לדעת אם פספסתי או
ניצלתי מכאב. להרגיש כאב, אך לצאת מזה חייה... ובסוף לחדש את
עצמי. לא לוותר על אמון של חברים, ומשפחה.
אז מה? מה אני אבחר? הרי כל תהום הוא ללא תחתית... כמו האהבתי
האין סופית אלייך. אני מבולבלת, אני יודעת שאני אוהבת אותך, אך
שואלת את עצמי אם אוכל לעמוד בזה כאשר זה יקרה שוב אחרי כל
ההקרבות שלי. אני רוצה להלחם אך לא יודעת אם יש על מה להלחם.
אני לא יודעת כשאתה אומר: "אני אוהב אותך" אלה מילים ללא
משמעות ורגש. האם אתה מתכוון לזה?!את זה אני לא יודעת... אז
אולי אני לא חזקה מספיק אבל אהבתי כן. אני רוצה לראות מה יהיה
הלאה בקשר, אם זה באמת שווה את ההקרבה.
והשאלה האמיתית: מה אני בשבילך?
להתראות אהוב... מכתב אמיתי
ומבוסס על
מקרים
אמיתיים... סיפור אישי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.