לפעמים אני מפחדת שהחיים ימשיכו בלעדיי אז קשרתי אותם בחבל
ארוך וחזק, שלא יברחו...
אנחנו עומדים פה יחד כבר בערך שבוע והם אפילו לא מנסים להמשיך
קדימה, קצר מוזר כי כל החיים האחרים מזמן עברו פה ונשארנו רק
שנינו, בודדים, טוב אולי מדי עובר פה איזה חיים שנשאר מאחור,
לרוב פשוט עם בעיות פליליות או סתם דברים שעיכבו אותו שם,
מאחור.
חשבתי לשחרר אותם, את חיים, בסוף התחרטתי אז שיחררתי אותם. הם
לא הלכו, הם עומדים כאן לידי מסתכלים עליי בציפייה, אני חושבת
שהם מחכים לי, שנלך יחד, אבל אני לא רוצה ללכת עכשיו, בא לי
להשאר פה, חם פה ויש אוכל ומים הכל נחמד, אז אני לא רוצה
להמשיך היום, אולי מחר.
מתחיל להיות משעמם, התחלתי ללכת, חיים נראים מאושרים שסוף סוף
מתקדמים אז חיבקתי אותם חזק חזק ועכשיו אני כבר בטוחה שהם לא
ילכו לשום מקום בלעדיי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.