אל תאמרו לי שאני חולמת חלומות אבודים.
אני אגלה זאת לבד
ואנצור את הדמעות בגרון
עד שיתאדו בחומו של זמן.
לבטח ידעתי את האמת מן ההתחלה,
אך שוב שיערתי השערות.
רקחתי חלומות
בקדרות ריקות.

במוחי, מבעבעים...
חיבוקים, לטיפות,
התכתשויות עירומות במיטות חורף.
בין שמיכות הפוך נכנסנו ויצאנו
ושום פעילות לא אהבתי יותר.

והערב, כמו ביצה ריקה ראשי.
צפרדעים מספר מקפצות, רעבות
לחברה נוספת.
ואני, לבדי.
גם הפעם חלמתי חלומות שאין בם ממש
ואין בי כלום, גם הפעם. איש... זולתי. החולמת.