אני אוהב כשהיא בוכה, אני אוהב כשהיא צוחקת.
אני אוהב שהיא צועקת, מתעצבנת ולאחר כך מחייכת.
אני אוהב אותה בכל המלבושים הקיימים
ומול עיניה השוקטות אין לי רחמים.
לא אפגע בה לעולם, אהבתי כמו הים,
ורק שלא תעזבני, אלהים,
רק שלא תעזבני.

אני רוצה אותה סמוכה, במיטתי
ושם אני אותה כמחוז חפצי.
אני רוצה לינוק מבתוליה, שלעולם לא מסתיימים,
כרוך אני אחריה בדיוק כמו הגלים, וכמו הציפורים.

כל העולם לאהובתי ואהובתי היכן?
לפעמים את נאבדת ואני נופל מן הענן.
אני בוטח בעצמי, אני פוחד קצת פעמים.
כסי אותי, הגני על נפשי.
כוחך טמון ברכותך ורק אל תיפגעי,
ורק אל תפגעי...