פוסט יומן / בבואי ללחוש על אוזנך |
את בשורת תשוקתי
שביקשה מקלט בעירך
שלחת לחי לקראתי
חמה ונעדרת כל גינון
והיא ביקשה משפתיי
רגע בודד של דממה
בין נקישת השפתיים
להדהוד האוזן
לבל תעיב בשורה רעה
על האש הבוערת בך
הן אוהבת לאהוב את
טרפת את כולי
מתת שוב ושוב
ואילו אני שבעתי אך לרגע
בטרם הורו לי נחיריי
לצוד את הבושם המשכר
מלוע הורד הטורף
שידע גנך להדיף
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|