[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בסופו של דבר - לא חיבקתי אותו.
לא חיבקתי אותו
כי לא הצלחתי לראות אותו.
רציתי.
לרגע אפילו הלב שלי ידע שהוא שם, שהוא חייב
להיות שם.
אנשים הרי לא נעלמים סתם כך מתוך גופם
באמצע חייהם,
אבל למרות שגלגלי השיניים של המחשבה
המשיכו להסתובב
בעודו עומד ליד דלת העץ הכבדה
שפתח לקראתי -
לא הייתה שום רוח באויר,
להיאחז בה,
גם לא תנועה לחבור אליה,
אפילו לא איוושת עלים.
אז הרכנתי את עיני, ופסעתי לתוך הבית,
בשקט, כמו לא להעיר את המתים,
ומכיוון שביד החזקתי את לוצ'יה דה-לה-מרמור
הכנסתי אותה לכונן הדיסקים שעל המזנון,
הלכתי לשבת על הספה, למולו,
וכשקולה פילח את הדומייה ביננו,
נוסק ממריא מתרסק לתוך שמיים אינסופיים -
עיניו ניבטו לתוך עיני, לרגע,
והלחלוחית, גם אם הייתה שלי,
נמסכה לתוך הצלילים שהוסיפו לחתור קדימה, למעלה,
באים מכל מקום אל שום מקום.

זה היה הכי קרוב לחיבוק שאי פעם קיבלתי ממנו.
ולמשך אותו הרף -
זה גם הספיק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מזה הריח המוזר
הזה?






אדולף.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/11/03 19:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רני עובדיה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה