חשבתי היום על המצאה. סטארט אפ!

נכון תמיד, אם אני ואתה מתנשקים יותר מידי, אז השפתיים שלי
מתייבשות?
אז בוא נעשה לך ניתוח שפתיים, ובמקום קולאגן נשים לך לאבלו!
וככה אני אוכל להמשיך להתנשק איתך כל היום, והשפתיים שלי לא
יתייבשו יותר, לעולם.
וגם אם כן, כל מה שאני אצטרך לעשות זה לנשק אותך שוב...

בכלל, יש רעיונות שאני לא מבין איך מישהו לא חשב עליהם לפני.
נגיד כמו על מנגו עם חוט דנטלי בילט אין. או כל מיני שטויות
כאלו ואחרות.

מידי פעם יוצא לי לחשוב, שאם יש יותר משישה מיליארד אנשים
בעולם, בטוח מישהו חשב על זה קודם. לפחות שניים.
אז בוא נניח שהראשון חי בזימבאבוה או במדינת עולם שלישית נידחת
אחרת, ואין לו ממש זמן לחשוב על מנגו עם חוט דנטלי, אם הוא
בכלל יודע מה זה חוט דנטלי, או במקרה הזה מנגו, או אם הוא בכלל
יודע מה זה אוכל. אבל עזבו אותו. הוא במילא לא יעבור את גיל
שלושים.
אני מדבר על הבן אדם השני. למה הוא לא עושה משהו לטובת הרעיון
שלי. (או שלו... שלנו?!)
אולי הוא רואה משהו שאני לא רואה... שהרעיון לא מספיק טוב.
אולי הוא גילה איזה משהו שאני לא יודע? או שהוא ניסה למכור
אותו וכולם כבר הספיקו לצחוק לו בפנים.
זה מאוד מלחיץ כל העניין הזה. כל המשחק הפסיכולוגי הזה שאני
מנהל עם אנשים שחושבים על אותם דברים כמוני.
אני יודע שהם מנסים להכשיל אותי. ואל תנסו להגיד לי אחרת.

הרי אם הרעיון שלי כל כך טוב, אז אני יכול לצאת איתו, ולהרוויח
מיליון כסף. אבל למה, אם הרעיון שלי כל כך טוב, כמו שאני חושב
שהוא טוב, אף אחד לא חשב על זה כבר... עזבו חשב, למה הוא לא
עשה עם זה משהו עד היום.

ואז אני נותר עם שתי אפשרויות. (אופציות בהגה הפלצנית). מצד
אחד - אולי עליתי על משהו שאף אחד אחר לא חשב עליו עד היום.
אבל מה הסיכויים שדבר כזה יקרה? זה כמו לזכות בלוטו. (שזה באמת
מזכיר לי שאני צריך למלא טופס...).

ואולי, אחרי שאני אזכה בלוטו אני אשקיע את  הכסף ביצירה של אב
טיפוס של הרעיון שלי - הכלאה בין מנגו לחוט דנטלי, אז אני
ארוויח עוד כסף ואני אוכל לכבוש חצי מהעולם, כמו שתמיד תכננתי.
וכל זה בגלל משהו גאוני, שאני חשבתי עליו לגמרי לבד. יחד עם
עוד אחד מאתיופיה ואחד שלא חשב מספיק מהר.

אבל מצד שני, אולי עד שאני אזכה בלוטו, הזה שלא חושב מספיק
מהר, יחשוב יותר מהר ממני, ויעשה משהו עם הרעיון שלי, שעכשיו
יהיה שלו.
והוא ירוויח את המיליון כסף שאני הייתי צריך להרוויח, כי כפי
שמסתבר לי עכשיו, הרעיון הזה שהיה לי, שהזה שלא חושב מספיק
מהר, חשב עליו לפני, או יותר נכון, עשה איתו משהו לפני, באמת
רעיון טוב...

אוף. איזה באסה שאני לא חשבתי עליו קודם.