בזמן שאני יושב לי ורואה איזה משהו איכותי בערוץ 10. אני לא
מתבייש, אני רואה ערוץ 10. כן ויש שם תכנים איכותיים. בחזרה
אלינו, בין הפירסומות אני רואה פרומו לתוכנית של גיל חובב קפטן
קוק. פרומו מציק, מציק אך אופיני לדאבוני.
בכל מקרה הסתכלתי מה טלעד שמים במשבצת של 18:45 ונתפסתי
חרדה... כנראה שהוא רודף אחרי, גיל חובב שוב הגיע אליי. אז
החלטתי להקשיב לבחור לראות מה הוא אומר. עם הוא כל כך משקיע
ואם כל כך אוהבים אותו (הוא התחיל בערוץ 1 המשיך ל -2 ועכשיו
רוקד על שתי חתונות...) אז הקשבתי, ואת האמת זה לא רק שהוא לא
אמר שום דבר חדש הוא גם הלך אחורה (תכף נסביר).
אני מודה, אני שונא תוכניות בישול (חוץ מגידי גוב, אני לא
משוגל לשנוא אותו). יש משהו נוראי באנשים שאומרים לנו מה הם
מבשלים ואז מראים לנו את התוצאה, כאילו זה הגיע הרגע בטייק
אווי. הרי כל הקטע בבישול זה הריחות והחמימות שנוצרת במטבח
ובבית עקב הבישול. זה דברים שעוד אף בן אדם בעולם לא הצליח
להעביר... מה גם שאין לאף צופה מושג מה הטעמים של המאכלים
שנבלסים בתוכניות. נבלסים כי גיל חובב למשל אוכל לפחות 7 מנות
כל פרק. והחיוך הנפלא והקריאה "מממממ זה מעולה" אף פעם לא עבד
עליי ואני בספק אם זה עבד על מישהו...
מה שגיל עושה בתוכנית שלו עשו כבר בערוץ אחד לפני 10 שנים
בערך, הוא לוקח מיקרופון, לוקח מצלמה ויוצא לשוק, כדי להוסיף
"צבע" לתוכנית, טוב שהוא לא התחיל לשאול אותם על כדרוגל...
ואז עובר גיל חובב בין כל השוקעיר הנבחרת (במקרה הזה פרדס כץ)
וממליך מלכים, הנה זה הוא מלך הדגים, הנה ההוא הוא מכניס אהבה
לכל מנה שהוא מכין (מה זה באמת אומר לעזאזל?) ואז הוא מתחיל
לשמוע סיפורים ומעשיות, בעיקר מעשיות סבתא. ותראו, אני לא מכיר
אותו אבל לפי הפרצוף האידיוטי שהוא עושה, נראה כאילו הוא מאמין
לסיפורים. גילנ'קה משדר ארשת של דביל כשהוא מפזז לו בין
הדוכנים...