לפעמים ככה כשאני על האופניים
וההורמונים שלי נשפכים על האספלט
אותו אני עוברת
ורומסת בגלגלי האופניים שלי,

אני מתבוננת בעיניו קרוב קרוב
לפעמים אפילו האפים שלנו מתחככים חצי בטעות,
לפעמים העיניים שלנו נעצמות
והשפתיים שלנו נפקחות לקראת נשיקה,
לפעמים הידיים שלנו מתמגנטות לכיווני מגע,
לפעמים החשמל מכריע אותי לשכב,
לפעמים הפטמות שלו מתעוררות פוקחות עיני פטמה עצומות,
לפעמים הגרביטציה מכריעה את הבגדים שלנו,
לפעמים משתוללות בי סופות איומות של תשוקה
ולפעמים הוא מביט בי מבטים כבדים של עונג עתידי,

ואז לפעמים אני נתקלת באיזה עמוד עם האופניים
ואני וכל התשוקה שלי
והחשמל והאהבה
נופלים על האספלט,

שהוא תמיד קשה ופוצע כמו המציאות

הוקרא בערבמה 23