ילדי הנהדרים
אני עוזבת את החיים ברגשות מעורבים.
מחד הפרידה מכם מטילה בי מורא, מאידך שמחה אני, שמחה לעזוב את
כאביי, כאבי החיים וכאבי התחלואים, כאבים אשר לא מרפים.
כאבים ממחלה כמו חרב חדה מונחת על צווארי ואני שותקת.
ובאשר לכאבי החיים, חיים בהם שפכו על פני קיתונות של בוז, שסעו
את לבי בשלח וכולי התמלאתי שיממון.
ואילו אתם בני, צאצאי, שכיות חמדה שלי הענקתם לי קורת רוח רבה
ואני יכולה להעיד על עצמי שלא ישבתי קרנות, איפכה מסתברא!
אלוהים יודע שעשיתי הכול כדי להעניק לכם אושר להעניק לכם כול
מה שרציתם למרות המצב הקשה ששרר במדינה. מנעתי מעצמי נשכתי את
לשוני כדי להעניק לכם ולו עוד עוד שניה אחת של שמחה. כולי
תקווה שתזכרו אותי ואת מעשיי, אני מקווה שהותרתי את חותמי
בכם.
הולכת מפה אבל עדיין אוהבת...
אמא
קוראים יקרים
אנא אל תדרגו יצירה זו
בתודה מראש שוש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.