לרגע עובר בי רטט
וכל גופי צורח
מבקש התחשבות במצב
אבל לראשי דווקא חשובים דברים אחרים.
ובכל כלי הדם שלי
זורם נוזל רותח
שכבר מחפש נחמה
אפילו בידיים זרות.
וקשה כבר להתרכז
וכל חיבוק עושה גלים
ורוצה כבר לכבות את האור ולדעת,
כמו שידעתי בעבר.
אבל עם חסרון בולט של גבר בחיי
אי אפשר לסגור את הדלת
ועוד צמרמורת שעוברת
מזכירה לי שכבר חלף לו זמן.
14.11.03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.