|
מגע עורך הרך
עולה יורד על שלי
לוחש לי נעימות קטנות
בקול שלא נשמע.
ושוב צמרמורת מלטפת
עוברת לי על פס-הגב
מרגישה את כובדך
ואת נשימותייך.
ואתה ממלא אותי בנחת
וברגש ששכחתי כבר מזמן
ובלי מודע אתה הופך אותי
לבנאדם יותר טוב ושמח.
מקרין עליי אור גם בחשכה.
הלוואי והיית מנשק אותי עכשיו.
עוצם עיניים ירוקות ויפות
ומזכיר לי שלא הכל כואב.
22.11.03 |
|
|
מה אנחנו, עז?!
זבוב היוצא במסע
מחאה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.