"רוצה טרמפ?"

הוא היה שחום עם עיינים ירוקות והיה לו קול עמוק - מצא חן
בעיניי על ההתחלה.
היה לו אופנוע ישן כזה אבל יפה והוא רכב עליו כאילו הוא
מעופף.

השעה הייתה בערך חמש בבוקר. הכביש היה כמעט ריק ממכוניות והיה
קר.
חיבקתי אותו מאחורה והרגשתי מבעד לחולצה שלו את שרירי החזה
שלו. הרוח העיפה לי את השער אחורה והרגשתי כמו אחת שיצאה מאיזה
סרט אמריקאי.

"כיף מה?" הוא צעק מנסה לגבור על רעש הרוח.
"משו לא נורמלי!!!" צעקתי חזרה.

במשך הנסיעה צעקנו אחד לשני מידי פעם אבל רוב הזמן שתקנו.
היה קסום.
הרגשתי כל כך חופשיה ולא רציתי בכלל שזה יגמר.
אם זה היה תלוי בי היינו ממשיכים לנסוע ככה לנצח!
אבל השמש כבר התחילה לעלות והתקרבנו לעיר.

כשירדתי מהאופנוע שלו הוא נישק אותי על הלחי והרגשה חמימה כזאת
התפשטה לי בכל הגוף.
הרגשתי כמו ילדה קטנה שהתאהבה במבט ראשון.
התחלתי ללכת ואז נזכרתי,
הסתובבתי וצעקתי "רגע! לא אמרת לי איך קוראים לך!!!"
אבל הוא כבר התרחק...

עליתי לאט במדרגות וחשבתי לעצמי -
אני חייבת לכתוב על זה.