יצאתי מהבקבוק חשפתי קצת אישיות
זרקתי שאריות של פחד ושרפתי בחוסר הבנה
תשוקה עם רגשות מקדימים
כך אמר יהודי לפני מאות שנים
את העצבות שורפים בניקוטין
שמחה חווים עם החברים
רגשות מוציאים על הדפים
אבל מה עם הלב שכואב עמוק בפנים
חושב איך לחבק אותך בחורף
אופס עבר הזמן כבר קיץ
ככה מבזבז זמן במחשבות חסרי קרקע
תעשה כבר משהו אמרה הנמלה
אך אני חרגול עצל ומטומטם
תמיד באגדה קראתי את התם
את הסוף גזרתי על עצמי
בגלל אהבה נחרב עולמי
אני כלוא בכלא, סורגים הם רגשות
אסירים הם חברים שלא תרמו עצות
סוהרים הם חברות של אפרודיטה הגדולה
אהבה היא מעניקה כמו עץ שמניב פירות ללא הפסקה
אך אני טעמתי מהפרי הרע.