ארבל הכרמלי / אין חוף לאדם |
בלילה נצחי וקר
להשליך עוגן, ולו גם
ללילה אחד,
באוקיאנוס של זמן נמהר
אשר כבר ספינות רבות קבר.
קצף הגלים הרוח זורה
אל רגליי חוף האהובה,
ומאומה לא נשמע מהזמן הסוער
על פני שלוות חוף המתעלס.
נאהב, ונתענג על זמן שניתן
כי אין חוף לאדם וגדה אין לזמן -
ים הזמן זורם לאינסוף
ורק אנו אלה שניכלה בקרוב.
26/11/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|