לפני כמה זמן הייתי בטירונות אני לא זוכר את היום המדוייק הזה
אבל את היום שאחריו אני אזכור כל החיים. כמו כל יום הדלקתי את
הטלפון הסלולרי בשעת ת"ש והתקשרתי להוריי, דיברתי עם אבא שלי
והוא סיפר לי מה קורה איתם וכל מיני דברים עד שבסיום השיחה הוא
אומר לי - איזה מישהו מחולון נהרג היום דורון משהו...

ישר קפץ לי לראש לב, ואז אחרי הרהור או שניים דחיתי את זה,
שאלתי את אבא - מה השם משפחה אך הוא לא זכר. סיימתי את השיחה
וראיתי שיש לי די הרבה הודעות טקסט, הופתעתי אבל ניחא- החברים
סוף סוף נזכרו בי ואז זה היכה בי - דורון לב. התקשרתי לחברים
וביררתי את זה למרות שידעתי לפני השיחה איתם.

הלכתי בהלם כולי למש"ק והוא שתמיד היה הבנאדם הכי קשוח פתאום
התרכך והירשה לי להסתובב כל היום למחרת עם פלאפון כדי לדעת מה
קורה עם הלוויה.

יומיים אחרי השעת ת"ש הזאת אני ברכבת לתל אביב מבאר שבע חושב
על דורון, הכרתי אותו בכיתה ז' ולא ממש התחברנו אך במשך החטיבה
הוא הועבר או שאני הועברתי לשבת לידו ואז התחברו דרכנו. דורון
החייכן, המצחיק, המעתיקן, העצבני, הכדורסלן, מושא הירידות שלנו
ומנגד תמיד רצינו אותו לידינו.

אני זוכר בסיום החטיבה איך הייתי עצוב שכל החבורה מתפרקת ולא
אחת גם חשבתי על הפרידה מדורון, נפגשנו באותו קיץ כמה פעמים
והבטחנו לשמור על קשר.

כשהגעתי לתיכון ראיתי אותו עוד ביום הראשון - הוא היה אחד
האנשים האלה שהם ספק חברים ספק מכרים שתמיד שרואים אותם
במסדרון מחליפים כמה מילים. הוא גם היה אחד האנשים שתמיד היו
באיי סי קיו ותמיד היה אפשר לדבר איתם על כל מיני דברים שלא
חשבתי שאי פעם אני אדבר איתם עם דורון, אבל במסכה של האיי סי
קיו הוא נהייה פתאום רציני ובוגר.

במפגש הראשון של הקבוצה לפולין הייתי בקשר עם שלושה אנשים
בערך, כך ששמחתי לראות את ראשו של דורון וצחוקו מתייצבים בדלת
באיחור קל.

בסיום התיכון ידעתי שאני לא אראה את דורון בזמן הקרוב כמו שלא
אראה את רוב שכבתי, אבל דווקא חודש בערך לפני הידיעה הזאת
ראיתי אותו בקניון, קצת דיברנו על איפה כל אחד ומיהרנו איש איש
לדרכו.

ועכשיו אני יודע שיש דברים שאני אזכור תמיד בחיים - והיום הזה
הוא אחד מהם, והיום הזה חוזר אליי מדי כמה זמן שאני לבד ואני
מעביר אותו בראשי וחושב פעם אחר פעם שזה היה סתם חלום רע...



את הקטע הזה כתבתי בסיום הטירונות שסוף סוף היו לי כמה ימים
לשבת ולחשוב עם עצמי והיום שנה לאחר מכן אחרי שעברתי את הטקס
של יום הזיכרון בבית ספר, ואחרי שלא הצלחתי לצאת לאזכרה במלות
שנה להירצחו, אסף גרם לי לפרסם את הקטע הזה - השם של הקטע אגב
היה דורון גם אבל תמיד שאני נזכר בדורון אני חושב על השם חזי
ככה שהוא גם מתאים.