|
אולי כשהפסקתי להגיע אליך עם קצות האצבעות,
והתחלתי לנגן בגיטרה בעצמי משהוא קרה בי .
אני רק יודעת שיש אהבה גדולה והיא תמיד תהיה,
אבל זה לא שאני כמהה עד שכרות או שיגעון אילך
יש לך חיים והם מלאים גם בלעדי
זה מצער אותי לכתוב את זה לשמוע את זה
או אפילו להעלות את זה על דעת הכתב שלי,
וזה שאין כתובת למכתביי
מכפיל פי מילארד מונים
את הצער ואת הבדידות שלי
אתך
7 דצמבר, 2000 |
|
|
"...אז יש לו
יקום משלו, עם
חוקים משלו,
והוא חיי בו
לבד, עם הנוכחית
שלו.
עד שהוא יאמלל
אותה והיא תעזוב
אותו, או שהוא
ימאס בה ויזרוק
אותה (אגב,
שנראה לי שהוא
מאס בי) או
ש..."
גררר... סטופ!
(לעצמי, עם
סטירה
וירטואלית-היפוטתית).
מונולוג שמישהי
מנהלת עם
עצמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.