"רצים על גבי אותה אדמה ישנה, האם מצאנו את אותם פחדים, הלוואי
והיית כאן..."

בטח אתה שוכב במיטה עכשיו, בוהה בתקרה המתקלפת שלך, כשפינק
פלויד שרים לך ברקע את החיים שלך. בטח אתה לובש את תחתוני
הבוקסר שקניתי לך בחו"ל, עם הציור של מיקי-מאוס בצד ימין למטה,
איפה שהכי אהבתי לנשק אותך.
בטח אתה חושב עלי. מרגיש אותי כותבת לך, נזהר שלא להתגעגע.
מחפש מהות בהוויה המחודשת של החיים שלך, מתייסר בבחירות שעשית
ובעיקר באלה שלא עשית, חושב קצת על מחר, מתקשה להרדם.
בטח עכשיו אתה כבר קם. ניגש למקרר החורק ומוזג לתוך כוס סדוקה
קולה בלי גזים. אתה מפיל פנימה שלוש קוביות קרח ושב לחדר. אתה
מדליק את הטלוויזיה החומה שלך, זו בלי הסאונד ומתמקם ביעילות
במיטה. מתכסה כמו ילד שמסתבך עם השמיכה בכל פעם מחדש ומעביר
ערוץ אחר ערוץ בשלט, בציפייה לתמונה שתתפוס את עיניך. לבסוף
אתה נעצר על ערוץ Cartoons, רואה איך העכבר מערים על החתול,
מחייך את החיוך הקטן שלך. דממה בחדר, עכשיו אתה מרגיש כבר
מועקה. קם ופותח את החלון ומתיישב על כסא מול המחשב. כוס הקולה
בידך השמאלית, בידך השנייה אתה מדליק סיגריה. אתה יושב מול
המסך השחור ומהרהר, משהו בך תקוע, אתה לא יכול לזוז. עוצם
עיניך לאט ופותח במהירות.
בטח אתה כבר קצת מתייסר. אתה טיפוס כזה שאוהב לחשוב הרבה, אבל
שונא לדבר על זה. תמיד הייתי כועסת עליך בשל הארשת המאופקת
שלך, שלווה נצחית מעיקה, הגובלת באדישות קודרת, ואז היית מנשק
אותי חלש על השפתיים ואוחז בשערי, מסתכל עלי בוכה ומלקק לי את
הדמעות, היית מעביר בי צמרמורת.
בטח אתה קם ומסתובב בחדר. שואף את פילטר הסיגריה, העשן שנכנס
לריאותיך אינו מספיק לך. אתה מרגיש מעט סחרחורת, הרבה זמן לא
עישנת, אתה מאשים אותי.
בטח העלמת כבר את כל התמונות שלי מהחדר שלך. בעיקר את זו
שצילמת כשהיינו בים באילת, ואני לבשתי לכבודך את בגד הים האדום
המיוחד שלי, ועשיתי לך פוזה מגרה עם חיוך. אתה אולי מתגעגע
אלי, זה בטוח.
מועך את שארית הסיגריה לתוך מאפרה מקרמיקה שהבאתי לך מסיני,
משתעל ושב למיטה. בטח אתה ממש מתאמץ לחשוב על העבודה שלך, על
ההורים שלך ואחותך, שעומדת ללדת תאומים ועל המסיבה שהיית בה
שלשום שבה הכרת בחורה די יפה. אתה נזהר שלא לחשוב עלי אבל יודע
שאופיע בחלומותיך, אולי בגלל זה משהו בך ממאן להירדם.
אתה שוכב עכשיו על הגב. הוא קצת כואב לך, בבוקר עזרת לאמא
לסחוב את הקלסרים למכונית. רגלייך מוטלות ישרות, ראשך מונח על
עשירית מכרית הנוצות שלך, קצת קר לך.
בטח אתה לבד עכשיו יותר מאי פעם. שולח את ידיך מתוך הרגל
שימצאו שם אותי, מנסה לחבק את הקיר. לבסוף אתה נרדם ככה, ישן
שינה חלשה, כמעט עגומה.
מחר תקום לעוד בוקר בלעדי, בטח תתגבר.