[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניקי אברין
/
ושוב הדיכאון

אני יושבת בכיתה,ליד החלון ומביטה בשמיים. הם אפורים עם הרבה
עננים שחורים כאלה וגדולים. עוד מעט ירד גשם אני חושבת.
כל המזג אוויר הזה גורם לי להיכנס למין מצב רוח מוזר כזה. אני
פתאום חושבת, אני רוצה מישהו לידי אני רוצה שמישהו יחבק אותי
ויחמם אותי. אני רוצה להרגיש מוגנת מפני ההרגשה הרעה הזאת שאני
אולי לבד אני רוצה לדעת שאני לא לבד אני רוצה להרגיש שאני לא
לבד. למה אני לא מצליחה למצוא את הבן אדם הזה שיכול לגרום לי
לאושר. הוא אמר לי שאני מפחדת להפגע ולא לפגוע באנשים. הוא צדק
לצערי. אני פשוט מפחדת לאללה לפגוש מישהו ובאמת להתאהב בו
ולהפגע או סתם להכיר מישהו שיכול להיות ידיד ממש טוב ואני אוהב
אותו הכי שבעולם כידיד ואז אני אפגע שוב.
ברקע כרגע הביטלס, הם מרגיעים. מצחיק שפעם החשיבו אותם כעל
איזה רוק כבד או משהו כזה. שיהיה.
הלוואי והכל יסתדר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא אוהבת
עדשות קמורת.
הן מפריעות לי
להתרכז.




עדשה כעורה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/11/03 0:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניקי אברין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה