|
כמה כואב כמה קשה -
כל העודף הורמונים הפגישות הסוטות שלי,
כל הסטוצים והטלפונים וכל זה - כל התאווה שלי
שלוקחת אותי שוב ושוב למקומות בהם אני מתביישת לגלות שהייתי.
כל הדברים האלו שהם לא אני לגמרי - הם איזה מישהי שצמאה לאהבה
ומקבלת סקס חלול כל אלו אינם אני, הם טיטי
הם הדמות הממוחשבת שלי.
אני זה כאב ומוסיקה ושקט דמעות
אהבה וחתירה אינסופית אחר האמת
ונקמה ושקט וילדים ושוקולד וגיטרה
וצעקה והופעות רוק ושירה ומסר ופרובוקציה ו...
אולי אני ערבוב של המון והרבה
אבל בזמן האחרון אני מרגישה מעט.
מעט מאוד
יום חמישי 04 מאי 2000. |
|
|
אז רגע, אפשר
למסור ד"ש?
איש שאין לו
חברים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.