אני הכותב
ממקור הלב
ולא אל שיר מכוון
אלא מזיכרוני מדקלם.
ומלותיי שנצפות
בעיניים אחרות
בתחושת לב זר
שאת לבי לא ידע,
עשויות להטעות
ולבלבל נפשות.
מי באמת מוכשר לתרגם
דפים פנימיים של לב כותב
בלי להכתים הדפים
בכתמים שממנו באים?
למה זיכרונות הכותב
מתורגמים לדמיונות הקורא?
16/12/02 © | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.