מדוע זה כה בוששו פעמייך ?
הן ידעת כי אני רק להן מצפה.
האם הבל וריק ליחשו שפתותייך?
פוצעות, בנפשי פצע בל ירפא.
מה שמחתי לקלוט את חדוות חיבוקייך,
עת לחשת באזני את אותו המשפט.
בזריחות ושקיעות נמדדו אז חייך,
ומיתר נישמתי קם, נמתח ונירעד.
מדוע נטעת בתוכי את מראייך?
צרבת באפי את ניחוח גופך,
מנחת שווא, לי נשאה מתיקות חמוקייך,
לא אלי ! נשואה ותוגש תפילתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.