אז מה אתה יכול לספר לי?
שאני לא יודעת כבר?
שאתה לא ישן בלילה?
וכשכבר סוף-סוף נרדמת, זה בא בסיוטים?
אז מה אתה יכול לספר לי?
משהו קצת חדש?
שזה לא מתקדם כמו שרצית?
שהחיים ממש קשים?
מדלג בין ימים של טוב ושל גרוע
יושב בצד ומפלרטט עם המוות כשהמבט עצוב בעיניים
הרי הכל נשבר בסוף
הרי הכל נגמר, מתישהו
השקט מתפייס עם מתים
ואין לנו לאן להסתכל יותר
כשהעשן מתיימר להיות לנו אוויר.
אז מה אתה יכול כבר לספר לי?
שאתה מתגעגע לזמנים יותר טובים?
שאנשים מסתובבים עם פחד,
זה משתלט לנו על החיים,
אני יודעת
אני שומעת
איך הלב שלך מתחרה עם השדים
כשאתה חולם בלילה.
אתה מנסה להגיד שצריך אולי להפסיק
לפני שמישהו יפגע
כאן, בין שנינו
אתה מכוסה זיעה קרה
ומסתכל לי בעיניים
בידיעה שזו דקה שתבער
ותהפוך לאש קשה.
המצב כאן קורע את שנינו
לחתיכות של מה שהיה,
חתיכות של אהבה
וזה מה שניסית לספר לי
וזה מה שידעתי כבר.