אתה בא מולי
ואני מולך
זה דבר נחמד, אבל
לכולם יש את מחלת השכחה
וכמו שאהבת אותי
גם אני אהבתי אותך
ולי יש את העולם שלי
ולך- את שלך
הזכרונות תמיד ארוזות
במזוודה שקוראים לה 'ראש'
חברים, טיולים ואהבות
רגעים רעים והמון שעות יפות
וכשהמזוודה נפתחת
נשמט ממנה זכרון קטנטן
וזכרון ועוד זכרון-
זהו בדיוק כל העניין...
והיה לי אותך
ולך אותי
ואהבתי אותך
ואת אותי
ונשבענו שנאהב לנצח
או שלפחות לא נשכח
אך לי יש את העולם שלי
ולך- יש את שלך
וכך עוברים חיינו
עם המון רגעים שאספנו
והמון זכרונות ששכחנו
והעולם מתגלגל לו הלאה
מבלי להביט לאחור
בתקווה שאספנו מספיק זכרונות
שאותם נוכל לשמור
והנצח, זהו הרי נצח
דבר שאינו נגמר
אתם באים מולי וזה נחמד, אבל-
אתם הולכים והכאב נשאר... |
