|
אתה בא מולי
ואני מולך
זה דבר נחמד, אבל
לכולם יש את מחלת השכחה
וכמו שאהבת אותי
גם אני אהבתי אותך
ולי יש את העולם שלי
ולך- את שלך
הזכרונות תמיד ארוזות
במזוודה שקוראים לה 'ראש'
חברים, טיולים ואהבות
רגעים רעים והמון שעות יפות
וכשהמזוודה נפתחת
נשמט ממנה זכרון קטנטן
וזכרון ועוד זכרון-
זהו בדיוק כל העניין...
והיה לי אותך
ולך אותי
ואהבתי אותך
ואת אותי
ונשבענו שנאהב לנצח
או שלפחות לא נשכח
אך לי יש את העולם שלי
ולך- יש את שלך
וכך עוברים חיינו
עם המון רגעים שאספנו
והמון זכרונות ששכחנו
והעולם מתגלגל לו הלאה
מבלי להביט לאחור
בתקווה שאספנו מספיק זכרונות
שאותם נוכל לשמור
והנצח, זהו הרי נצח
דבר שאינו נגמר
אתם באים מולי וזה נחמד, אבל-
אתם הולכים והכאב נשאר... |
|
|
ילדים חביבים,
חפצים אתם להביא
מתנת יום הולדת
לחבר טוב, ואין
גרוש על ישבנכם?
הסירו דאגה
מלבכם:
הכנסו לאתר של
במה חדשה, חפשו
סלוגנים מפרי
עטו של החבר,
קבצו אותם יחד,
כרכו בכריכת עור
מהודרת, והרי
לכם מתנה שלעולם
לא נס ליחה.
(לנוי-נוי בכלל
לא אכפת מההצעה
הדבילית הזאת-
היא סתם רצתה
לכתוב "ליחה"
בלי שזה יישמע
כמו פרובוקציה
זולה). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.