פיסות אהבה נותרו ממני בחשכה הרדומה
ואני נרדמת אחריה,חסרת פיסות
החשכה מתקרבת אליי כקורבן לא פגיע
פוגעת בי בדרכה
נכנסת בדרכיי
מפלסת לה שביל זהב לליבי הביישן
מתכנסת ומכניסה אורחים רבים בדמותה
נותנת רשותה בתנועת יד קלה
מתעלמת מקיומי כי קיומי שלה עכשיו
ואותי מותירה בין שלבים
כגזע חרוך
כרוך סביב בטני
מבקש שאחנק ללא התנגדות
והמוות החייכן מתאזר בסבלנות
עומד בפתח
והחשכה מחייכת אליו
נותנת לו להתפלש בגופי
מתבוססת בתרועת ניצחון במיציי
מביטה מגופי כאילו היה שלה
ואני איני מביטה כלל