אני מסתכלת סביבינו
וכל מה שאני רואה - אש
אש בוערת
אהבה שלא תכבה לעולם
גם לא הים, לא יוכל לה
צרצר יושב לו בחצר
ובאוזניי הוא מצרצר
מצרצר לצרצרה שתזהר
שלא תשרף מהאש שעוטפת אותנו
אותי ואותך, אני ואתה - יחד
נשרפים באש הצורבת את העור
נמסים, נהפכים לעפר - יחד
מתערבבים
העצמות נשברו כבר מזמן
נכנסים לתוך כד קטן
מושלכים לתוך ים של אכזבה -
לאן נעלמנו?
שיר זה נכתב לפני 4 שנים (כשהייתי בת 15), אז תבינו את
הילדותיות שבו (: |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.