|
דמעה גולשת בתוך שקעים שחורים
אך עם ניפוץ הגל
נוטפת על קמטי צלקות
ונעלמת
חיוך פורש מפרשיו
בים מנצנץ,
כצדפה-
שאין לה תוחלת
פיטמה מזדקרת בחום
כפרח אדום באביב
אבל עכשיו בכלל-
יולי
אנחה אחת של עונג
נקברת כזיכרון הזוי
כמו שאר הדברים שפעם-
היו לי. |
|
|
רגע,לא הבנתי פה
משהו, אז אם
חיים מהמכולת
בוגד באשתו עם
משה הסנדלר, איך
יכול להיות שחנה
שותה תה עם שתי
כפיות סוכר
ועדנה בכלל לא
אוהבת בזוקה?
זאת שלא הבינה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.