אתמול שקעתי
נעלמתי בים
עמוק עמוק בפנים
היום זרחתי
כשמש במרום
נגעתי באופק
לא רוצה לחזור
אתמול כאבתי
וזעקתי לעזרה
וחיכיתי
ובכיתי
היום הפסקתי לחכות
סמכתי על עצמי
והגעתי לפסגה
בזכות עצמי
בקרוב אתחיל ליפול
הרי יותר רחוק מהשמש
אי אפשר להגיע
זו עובדה
בקרוב שוב אבכה
כי האושר של היום
שהסתיר את כאבי הכבד מנשוא
ידהה, וישארו רק דמעות
ימים כמו היום
הם נדירים
אפילו יותר מכוכב נופל
וכמוהו, סופם ליפול
ימים כמו אתמול
רבים מדיי
אפילו יותר מעלים נושרים בסתיו
וכמוהם, הם חוזרים שוב ושוב
מה מחכה לי מחר?
האם יהיה כמו אתמול
או שאזכה לעוד יום אחד
של אושר?
24.5.2001 |