ריקי די / אל תזכיר לי |
חורבות נדודיי
דרכים של ערפל
בין רגליים עייפות.
אל תזכיר לי
קריאות לוחשות
מילים של אבק
מגרון שותת.
אל תזכיר לי
צללית של הכרה
ליטוף מתוך דמות
במוחי המרוקן.
זוכרת בתוכי
כל דרך, כל לחישה
דמותך מאירה
פינותיי הריקות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|