[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חולה ירח
/
החלום

הבמה חשוכה, עשן ערפילי, אור כחול עמום. הבזקי אורות, קולות
ירי צעקות בעברית וערבית מתגברים עד שהופכים לשאון של ממש.
אורן מתרוצץ על הבמה במדי ב' עם נשק, צועק ויורה כמנהל קרב.

אורן: (צועק) "להשיב אש, להשיב אש, בכל הכוח. חובש, איפה
החובש?"
אורן ממשיך להתרוצץ בצד השמאלי של הבמה, מצד ימין נכנס לפתע
רון ופוסע לעברו לאט ובדממה, לבוש מדי א' מדוגמים. רון ממשיך
לצעוד עד שנעמד מאחורי אורן.
אורן לא שם לב אליו וממשיך בירי ובצעקות.
רון: (ברוגע) "זה נגמר, אורן".
אורן: (מעיף בו מבט וחוזר ליריות) "לא לעצור, הוא שם, אנחנו
נוציא אותו"!
רון: "אני כבר לא שם אורן".
אורן: (צועק) "לא לוותר, לא לוותר, אנחנו נחלץ אותו" (יורה עוד
צרורות, קם ויורה בעמידה) "לא, לא" (צועק ממושכות, נעצר כשפניו
מול פניו של רון, משתתק באחת ונשאר לעמוד בפה פעור ובתדהמה).
קולות הקרב והבזקי האורות נפסקים בבת אחת, שתי אלומות אור
בודדות על שניהם, שאר הבמה חשוכה.

אורן: (לאחר מספר שניות פוסע מספר צעדים לאחור) "רון" (נעצר
במרחק של כשני מטרים ממנו, עומד מתנשם בכבדות ומזיע, שומט את
הנשק לרצפה).
רון: (לאחר דממה קצרה) "זה נגמר".
אורן: (גופו רועד, מדבר בקול שבור) "זה לא יכול להיגמר" (מניד
בראשו לשלילה, פוסע צעד קל לעבר רון ונופל על הברכיים) "לא
ככה".
רון: "בשבילי זה נגמר, אורן. אתם צריכים להמשיך מכאן".
אורן: (מביט עליו) "אני לא יודע איך" (קם בפתאומיות מחבק את
רון, רון לא מגיב. אורן מרפה מימנו ופוסע צעד לאחור) "אתה
הלכת. עזבת הכל והלכת, השארת את כולנו פה לבד. אנחנו מתפוררים,
רון, אנחנו נשברים לרסיסים".
רון: "אתם תדעו איך להמשיך".
אורן: (צועק) "זה לא כזה פשוט! אני לא חזק כמוך!" (פוסע
בזריזות לצד הבמה בה ניהל את הקרב ומצביע לעברה) "אתה הלכת
לשם, למרות שידעת מה יקרה! כולנו ידענו, ולא עשינו כלום, אנחנו
נתנו לך למות בלי לעשות כלום (מסתובב) למה הלכת"?
בזמן שהוא מדבר רון נעלם, אורן רץ למקום שהוא עמד בו.
אורן: "למה הלכת"?
רון: (מופיע בצד השני של הבמה) "זה מה שהייתי צריך לעשות".
אורן: (פונה אליו בסיבוב חד) "איך אתה יכול לדעת את זה"?
רון: "גם אתה ידעת אז זה. אתה פשוט מסרב לתת לעצמך להבין".
אורן: (צועק) "אני לא מוכן להבין"!
רון: "אתה תבין, אורן. ואתה תמשיך הלאה".
אורן: "אני לא מוכן להשאיר אותך פה, רון. אני לא מוכן לשכוח".
רון: "ואתה לא תשכח. אני לא אתן לך לשכוח".
אורן: "היינו צריכים לעשות עוד כל כך הרבה. מוזיקה שלא כתבנו,
תמונות שלא צילמנו, סיפורים שלא סיפרנו".
רון: "יהיו עוד תמונות, אורן. המוזיקה תמשיך לנגן. הסיפורים
ימשיכו להיכתב".
אורן: "אבל אתה לא תהיה שם".
רון: "אני תמיד אהיה שם. אתה יודע את זה".
אורן: "אנחנו מתפרקים פה, רון, אנחנו נעלמים. אני לא יודע מה
לעשות".
רון: "אתה יודע מה לעשות. הם צריכים אותך עכשיו".
אורן: "אני צריך אותך".
רון: "הגיע הזמן, אורן. אתה חייב לחזור לשם".
אורן: "לא בלעדייך, רון, לא בלעדייך".
רון : "אני נשאר אתכם, אורן. אני אף פעם לא אעזוב".
אורן: (עומד רועד) "אני אוהב אותך, רון".
רון: (התאורה עליו נחלשת) "גם אני" (נעלם).
אורן (נשאר לעמוד, עוצם עיניים ומרים את ראשו למעלה) "אתה תהיה
בכל תמונה, רון. בכל התמונות שעוד נצלם, בכל הסיפורים שעוד
נספר. הם יהיו עלייך, רון" (נופל על ברכיו, מתחיל לבכות) "הם
יהיו עלייך".
אורן נשאר על ברכיו, מרכין ראשו ובוכה.
קרן אור בודדה מאירה את אורן, הולכת ומחלישה עד שהכל נחשך,
קולות הבכי נחלשים בהדרגה עד שנפסקים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ואם לשפן של
אנרג'יזר לא היה
קונדום

עובדות החיים
מחוץ לקונטקסט


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/05 3:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חולה ירח

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה