וכמו בעוד יום רגיל אתה תעלה על האוטובוס, ותתחיל לנסוע לכיוון
הבית. אחרי שתראה את כל הדתיות הקבועות שיושבות מאחורה ותופסות
לך את כל המקומות הכי טובים, ואז תסנן 'זונות' ותשב מקדימה
ליד איזו אישה רוסיה שמנה, כזאת שלא עשתה שפם כבר חודשיים...
והסירחון שתרגיש באוויר יהיה בלתי נסבל, אבל למזלך יהיה שיר
טוב ברדיו אז תשתדל להתעלם מזה
או לפחות תוציא ספר טוב מהתיק, ותתחיל לקרוא.
ופתאום אחת מהדתיות של מקודם תסתכל עליך במבט המום (כן, אנשים
קוראים ספרים לפעמים!).

תשב שם ותצטער על כל שניה וכל רגע שבה ההורים שלך החליטו לגור
כל כך רחוק. תשנא אותם על זה שלא הרשו לך לעשות רישיון
לאופנוע. תתפלל שהזקנה תרד כבר ואיתה הסרחון. אוף, רק שתלך
כבר...

ואז בדיוק כשהיא תקום, ואתה תחייך לעצמך את החיוך הכי מאושר
בעולם, פתאום אז הנהג יסתובב והיא תיפול. ואז גם אתה, כמו כל
שאר אנשי האוטובוס, תסתכל עליה ותרחם.