|
במחסני האניה שלי יש המון דברים
עגולים, מרובעים, מחודדים וארוכים.
הם שטים עימה לכל יעד אפשרי
למרחקים הרחוקים ולאלה שקרובים ללבי.
הם זזים איתה, מיטלטלים לכל עבר
אינם משמיעים אף הגה.
במשך הזמן נמאס לדברים-
הם רוצים להחליף צדדים.
לזוז, לקפוץ לצאת אל אויר החם
לגלות את עצמם לעולם.
הם נעים מכח נסתר
העשוי מרצון ומאי שקט בלתי מוסבר
וזזים וקופצים ויוצאים
נולדים מחדש וצורחים:
אנחנו הרגשות האבודים
שנשכחו במשך המון שנים.
תכירו אותנו, בבקשה
כי אנחנו שייכים לאישה
שטרם נואשה.
אישה חסרת בושה.
העולם נדם -
ונשאר מ ר ו ש ע. |
|
|
נכון שאומרים
שתמיד יש מלחמות
כשהשליט זקן?
אתם יודעים למה
זה? זה לא בגלל
ששיקול הדעת
שלנו לקוי. לא
ולא. יש תסכית
מאחורי העניין.
אנחנו רוצים
לגייס את כל
הצעירים, ובכך
שהם ימותו, אז
הם לא יהוו איום
לשלטון שלנו. כי
הרי ידוע
שהצעירים הם אלה
שמתמרדים, לא?
אז אנחנו מחסלים
אותם.
שלמנאסר בוועידת
המלכים
המזדקנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.